התערוכה מעלה את האמונה שמשכנו של הזכרון מצוי בלב או שללב יש זכרון משל עצמו. בתערוכה מצויים עולמות מוקטנים ומוגדלים המוצגים באמצעות צילום מטופל והצבות פיסוליות המשלבות צילום וחומרים נוספים.
דיוקנה של האמנית כמספרת סיפורים ניצבה בחלל בדמות אורקל. בתוך גופה המצולם, נבנתה סביבה המדמה טבע, ובמרכזה עץ בונסאי, דימוי איתו עובדת האמנית שנים רבות. העץ המוקטן מגולם בחלל באופנים שונים: כפסל של עץ בונסאי משוכפל התלוי בחלל ומאיר את הצופה באמצעות חיישן, כעץ משפחה הנושא ראשים רבים, וכעץ המצל על סצינה של טקס תה, שניתן להביט בה דרך מרפסת.
אוצר: מאיר אהרונסון | צילומי הצבה: שי בן אפריים