"….התערוכה "חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים" , מציגה שלוש דמויות אם של תהליך עבודה, שהן עקרונות פעולה פנימיים המוצגות בחלל כשלוש מערכות ליצור ידע אודות העולם: המלקטת, החולמת והשמאנית….. כהן מתייחסת לחומרי הצילום המודפסים כאל חומרים אורגניים, ומתארת את עצמה כמי שמלקטת חומרים טבעיים – אבנים, ענפים, קונכיות, עלים, שורשים, קליפות ופרחים – ומאחה אותם עם שברי תצלומים ודימויים, שנגזרו מהקשרם המקורי. ניתן לתאר פעולה זו גם כמעשה רפאות או כהנבטה של מעשי כלאיים מורכבים מתוך חומרים פשוטים, שנגרעו מן השלם "הטבעי".
"…במבט כולל נדמה, שהתערוכה מציעה התבוננות בעולם, העוברת דרך קצות האצבעות וכפות הידיים; דרך למשש את העולם כדי להכיר בו ולהכיר אותו באמצעות הזיכרון הפנימי של האינסוף".
אוצר: אבשלום סולימן | צילומי הצבה: ליאת אלבלינג