בין השנים 1986–2007 עסקתי בצילום עצמי ובטיפול בדיוקנאות, תוך מחקר של כלים אמנותיים – מטכניקות ידניות על גבי נייר הצילום ועד לפעולות דיגיטליות.
באמצעות הטיפול בצילום, הופך הדיוקן העצמי לשדה רחב של "האני" (self)-ומספר סיפור ששורשיו נטועים בביוגרפיה האישית שלי, וצמרתו שלוחה לעולמות רחוקים.
העיסוק בצילום עצמי נפסק כאשר התחלתי להתבונן בעולם מזוויות נוספות ולגלות עניין בסיפוריהם של אנשים אחרים וקהילות.
