התערוכה הוצגה בשנת 2000 במוזיאון חיפה לאמנות עכשווית, באוצרות של יהודית מצקל ובגלריה נחשון בקיבוץ נחשון באוצרות של יעל קיני. חלקים ממנה הוצגו גם בתערוכת זוכי פרס עידוד יצירה במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן ובתערוכה "הקומבינה" שאצרה גליה יהב בשנת 2001 במכון אבני בתל אביב. הדימויים הדיגיטליים שהודפסו במדפסת פגומה, הודבקו על עץ ובד וטופלו בלכות תעשייתיות. עוד הוצגה בתערוכות פסטורליה נופית בתוך קערה שהכילה מפל מים מלאכותי, תצלומים, תאורה ועץ בונסאי יבש.
"…סדרת התצלומים המטופלים חיבוקים ונישוקים, כוללת ייצוגים סכריניים מופרזים של אמהות וילדות, שהיחס הפורמלי והאיקוני ביניהן דומה לייצוגי ילדה ובובה בתולדות האמנות. הילדות\אמהות\בובות מביטות בצופה כבתיאטרון מסכות, מצויות במצב של חילופי זהויות ותפקידים ומוצגות על רקע נופים פרוצים החוצה, ביצתיים או קמלים, מבשרי קטסטרופה,כמהדהדים עולם פנימי…" .
" … עץ הבונסאי היבש, הונח בתוך קערה מלאה באבני בזלת, תאורה, ומים בסירקולציה. בתוך הקערה נבנתה תמונת נוף מגזרי תצלומים המשלבים נערה שכד חרס על ראשה ונער אוחז בחכת דיג. שתי הדמויות עסוקות בפעולות יצרניות פרולטריות הקשורות ביצוגי פולקלור, מסורת ועממיות…".
גליה יהב, מתוך המאמרים "נשים קטנות" ו-"נוף במגש", שפורסמו בספר האמנית "מול השמש".
